בכל מערכות הפריימריס הקודמות של מפלגת העבודה הדיחו המתפקדים למפלגה את המנהיג המכהן.
האם יחימוביץ' תצליח היכן שכשלו קודמיה ותשמור על תפקידה?

לקראת הפריימריז לראשות מפלגת העבודה מעלה ד"ר עופר קניג, מומחה לבחירות ומפלגות – חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה מספר נקודות מעניינות הנוגעות לפריימריז שייערכו השבוע.

למעשה מתמודדים 4: מלבד יחימוביץ' והרצוג יש עוד שני מועמדים כמעט אלמוניים: אלון גלעדי ותומר ישראלי.

האם יותר מדי בחירות פנימיות במפלגת העבודה? כן, בוודאי ביחס למפלגות אחרות. מאז שנת 2001 היו במפלגת העבודה 7 חילופי הנהגה. באף מקרה מנהיג מכהן שהתמודד הצליח לשמור על תפקידו (פואד הפסיד למצנע, פרס הפסיד לפרץ, פרץ לברק). בליכוד, לצורת השוואה התחלף מאז 2001 רק מנהיג אחד ובישראל ביתנו – לא היו חילופים כלל.

מפלגת העבודה היא המפלגה הדמוקרטית ביותר מבחינת התנהלותה. היא דבקה בקיום פריימריז באופן רציף מאז 1992, גם לקביעת רשימת המועמדים שלה לכנסת וגם לקביעת היו"ר שלה.

הפעם הבחירות "נקיות" באופן יחסי, ללא דיווחים על קבלני קולות, טפסי התפקדויות מזויפים וכיו"ב. הרבה בשל העובדה שיום הבחירות נקבע רק 3 חודשים מראש, וזכות ההצבעה ניתנת רק לחברים בעלי וותק של 6 חודשים לפחות. כלומר – קבלני קולות לא יכלו להשפיע על התוצאות תוך גיוס של מאות מתפקדים חדשים כמו בעבר.

והנה קצת נתונים כלליים:

· בעלי זכות בחירה: כ-55,000 חברי המפלגה

· מספר הקלפיות: 120 בכ-80 ישובים

· אחוז הקולות הנדרש לניצחון: 40%

· אם אף מועמד לא הגיע ל-40% יערך סיבוב שני בין שני המובילים ביום שלישי הקרוב